מזון לנשמה - טיפול בבישול חומר רקע

טיפול בבישול | קצת רקע

טיפול בבישול הוא טיפול חדשני המבוסס על תיאוריות פסיכולוגיות של התקשרות (attachment) ויחסי אובייקט. הטיפול מתייחס לחשיבות של מזון והזנה ביצירת קשרים ראשוניים (החל בינקות) ובהתפתחות האישיות בכלל. טיפול בבישול אומר בעצם הרחבת ההסתכלות על אוכל, לא רק "דלק לגוף" כי אם פעילות בעלת מאפיינים רגשיים משמעותיים. הטכניקות הטיפוליות שאובות מעולמות התוכן של טיפול באמנות ושל טיפול קבוצתי. מאפייניו הייחודיים של הטיפול הם למשל שילוב בין הקונקרטי לסימבולי, החשיפה לרובדי תקשורת מסוגים שונים (מילוליים ובלתי מילוליים), עיבוד של תהליכי העברה בכלל ושל דפוסי יצירת קשר ראשוניים בפרט, העיסוק במזון שהינו ראשוני ובסיסי ומאפשר חיבור ייחודי עבור קהלים שונים. העלאת ועיבוד דפוסי קשר, התוצרים המידיים, אלמנטים של יצירה ומשחק, גירוי חושי ותהליכים קבוצתיים וחברתיים כמו גם העיסוק באוכל על רבדיו השונים והמורכבים באים לידי ביטוי באופן מיוחד בהתערבות זו.

יום שבת, 25 באוגוסט 2012

הבובה התקררה

"הבובה התקררה
יש לה חום וגם נזלת
הבובה התקררה
כל היום היא משתעלת

בוא דובי הרופא
רד נא מן האיצטבה
בוא דובי הרופא
ורפא את הבובה" (אנדה אמיר פינקרפלד)

הקטנה חולה!
היא קמה בבוקר בוכיה ומשתעלת
לאחר ניחומים והתחבקויות נלחץ לי הכפתור הפולני והתחלתי בסדרת שאלות:
"את רוצה משהו לאכול??"
"אמממם" (אוכל בקטנית)
"פרוסה עם טחינה?"
"יו" ( Yo, לא, בתרגום חופשי לקטנית)
"אולי עוגה?"
"יו"
"ביסקוויט?" ניסיתי מבין ארנסל הפיתויים הסטנדרטי
"יו" אמרה בקול בוכים
"אההה אני יודעת: פרוסה עם שוקולד?"
"יייווווו, אממם",  החלה הקטנה לאבד סבלנות.
"במבה???"
"יוווו" יבבה הקטנה ומשכה באפה
"לא במבה? את  כנראה באמת חולה" "טוב, נפתח את המקרר ונראה מה יש פה שאפשר להכין ממנו משהו טעים"
הקטנה התקרבה לבחון את ההצעה מקרוב. במדף המקרר התחתון (אליו היא יכולה להגיע בקלות ולבחור באופן עצמאי) מיקמתי את הפירות. "אוווו" אורו עיניה של הקטנה" "סט (אפרסק בקטנית)" "אנדו (מנגו)" "בים (ענבים)" אממם".
ואז צדו עיניה את הברוקולי בקצה המדף "אוקולי" "אוקולי" משכה אותו אליה תוך קיפצוצי שמחה מנוזלים.

את ארוחת הברוקולי והפירות קינחנו גם בקוביית שוקולד מריר החביבה במיוחד על הקטנה. 

הקטנה פשוט בחרה אוסף של מזונות שבדיקה קצרה אודות מרכיביהם השונים וערכם התזונתי, מגלה כי הם מומחים בחיזוק המערכת החיסונית ובצמצום נזלת וליחה. מחקרים מצביעים על כך שלגוף יש יכולת מולדת לבחור מזונות המספקים לו את הערך התזונתי הטוב ביותר בהתאם לצרכיו המשתנים. דחפים לצרוך מזונות שונים קיימים אצל כל בני האדם בנקודות מסוימות לאורך היום. מקור הדחפים הללו במערכת הנוירונית והם נקשרים למראה, ריח, טעם, טמפרטורת המזון ומרקמו. המעגלים המוחיים המייצרים את התגובות הללו אינם קבועים אלא מושפעים מצרכי הגוף במזונות שונים לצורך קבלת חומרים החסרים לו לאורך היממה או בזמן מחלה.  מכיוון שהגוף זקוק למגוון רחב של מזונות לסיפוק צרכיו השונים (על כן אנו מוגדרים אומניבורים) קיים מנגנון המכונה שובע סנסורי ספציפי (Sensory specific satiety) הגורם לנו לחפש מזונות שונים ומגוונים אשר יספקו לגוף את החומרים להם הוא זקוק. מנגנון זה הינו מנגנון הישרדותי המבטיח איזון מיטבי של ערכים תזונתיים. מגוון אמונות, המושפעות לרוב משיווק אגרסיבי, עלולות לנטרל את בחירתו הטבעית של הגוף במזון מגוון, מושך סנסורית ועשיר תזונתית ואכן התפיסה הרווחת לגבי אוכל בריא היא כי הוא פחות טעים. במגוון של מחקרים נמצא כי הן מבוגרים והן ילדים נמנעים מלבחור אוכל המוגדר בריא רק מעצם הגדרתו ככזה (לכן, אגב, בשיחותי עם הקטנה אני כמעט אף פעם לא מתייחסת לערכם הבריאותי של המזונות שאני מציעה לה אלא בעיקר לטעמם). 

כמה יפה לראות אדם (אמנם קטן אבל ללא ספק אדם) שאם קצת סומכים עליו, נותנים לו להקשיב לצרכיו וגופו- מסוגל לבחור עבור עצמו בדיוק את מה שהוא צריך.

רק בריאות קטנתי!
 






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה